Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 58a
וְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי אֹתָם מַאי עָבֵיד לֵיהּ
Traduction
The Gemara asks: And what does Rabbi Yoḥanan, who maintains that the prohibition against bringing leftover portions up to the ramp applies to all of the items listed in the baraita, do with this term: ''Them,'' in the verse: ''As an offering of first produce you may bring them'' (Leviticus 2:12), from which Rabbi Elazar learns that only first fruits and the two loaves are included in the prohibition?
Tossefoth non traduit
ורבי יוחנן (אמר) האי אותם מאי עביד ליה. הוה מצי למימר דמיבעי ליה כי הא דדרשי רבנן בפ' התערובות (זבחים דף עז.) אותם אי אתה מעלה לריח ניחוח אבל אתה מעלה לשם עצים [כו']:
מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא כַּיּוֹצֵא בָּהּ נְדָבָה וְקוֹרֵא אֲנִי בָּהּ מוֹצֵא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ
Traduction
The Gemara answers: He requires it for that which is taught in a baraita: One might have thought that an individual may donate and bring to the Temple a gift offering similar to those two loaves brought by the community, and in support I will read with regard to this offering the verse that deals with other gift offerings: ''That which has gone out of your lips you shall observe and do; according to what you have vowed freely to the Lord your God, even that which you have promised with your mouth'' (Deuteronomy 23:24), which would mean that the offering is consecrated and he must bring it as he declared.
Rachi non traduit
יכול יהא יחיד מתנדב ומביא כיוצא בה. שתי לחם דעליה קאי דכתיב (שם) קרבן ראשית וגו':
Tossefoth non traduit
מיבעי ליה לכדתניא. ומהך ברייתא לא קשיא לרבי אלעזר דתרתי ש''מ כדאמר בפרק התערובות (שם):
תַּלְמוּד לוֹמַר קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ צִיבּוּר אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא יָחִיד
Traduction
Therefore, the verse states: ''As an offering of first produce you may bring.'' The phrase: ''You may bring,'' is written in the plural, meaning that it is addressed to the community. Therefore, it is interpreted to mean: I said to you that a community may consecrate and bring the two loaves, which are an offering of first produce, but an individual may not consecrate and bring two loaves of this nature.
Rachi non traduit
תקריבו. משמע ציבור:
יָכוֹל לֹא יְהֵא יָחִיד מֵבִיא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ אֲבָל יְהֵא צִיבּוּר מֵבִיא שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ תַּלְמוּד לוֹמַר אֹתָם וּמָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַשְּׂאוֹר וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ
Traduction
The baraita continues: One might have thought that only an individual may not bring two loaves as a gift offering, as an individual does not bring his obligatory offering in a manner similar to those two loaves, i.e., perhaps specifically an individual, who never has an obligatory offering of two loaves, may not bring two loaves as a gift offering. But the community shall bring two loaves as a gift offering, as the community does bring its obligatory offering in a manner similar to those two loaves. Therefore, the verse states: ''You may bring them,'' to exclude the possibility of a communal gift offering of two loaves. The baraita concludes: And what is there left for you to bring as offerings that come from leaven and honey? The two loaves that comes from leaven, and the first fruits that come from honey, i.e., sweet fruits.
Rachi non traduit
אבל יהא צבור מביא. ב' הלחם נדבה שהרי מביאין [שתי] הלחם חובה והיכי דמי נדבת צבור כגון ממעות של שופרותיהם:
מה יש לך להביא. ל''ג לה בתורת כהנים ומאן דגריס ליה הכי קאמר מה יש לך להביא מהן חובה דהא ראשית חובה משמע דלא אשכחן קרבן ראשית:
Tossefoth non traduit
אבל יהא ציבור מביא כו'. והא דתניא בת''כ אם זבח שלמים הוא מקריב הוא מביא נדבה ואין הציבור עושים נדבה היינו שלמים:
וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יִקְרְבוּ נְדָבָה וְהָתַנְיָא אִם נֶאֱמַר כָּל שְׂאֹר לָמָּה נֶאֱמַר כָּל דְּבַשׁ וְאִם נֶאֱמַר כָּל דְּבַשׁ לָמָּה נֶאֱמַר כָּל שְׂאֹר מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר
Traduction
The Gemara asks: And may the two loaves not be sacrificed as communal gift offerings? But isn’t it taught in a baraita with regard to the verse: ''As any leaven, and any honey, you shall not burn any of it'' (Leviticus 2:11): If it is stated: ''Any leaven,'' why is it stated: ''Any honey''? And if it is stated: ''Any honey,'' why is it stated: ''Any leaven''? In other words, why is it necessary for the verse to repeat the inclusive term ''any,'' from which it is derived that offering an insufficient quantity of honey or leaven is included in the prohibition? The baraita answers: Both of these terms had to be stated, because there is a halakha that applies to leaven that is not applicable to honey, and there is another halakha that applies to honey that is not applicable to leaven.
Rachi non traduit
אם נאמר כל דבש. לרבות חצי קומץ כדמפרש לקמן:
למה נאמר כל שאור. נגמר מדבש אי נמי לא לכתוב כל גבי דבש ונילף משאור:
שְׂאוֹר הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ דְּבַשׁ לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ
Traduction
The baraita explains: In the case of leaven, although it may not be sacrificed on the altar, its general prohibition was permitted in certain circumstances in the Temple, as the two loaves and the bread of the thanks offering, i.e., the four loaves of the thanks offering that were eaten by the priests, are leavened bread. By contrast, with regard to honey, there are no circumstances in which its general prohibition was permitted in the Temple.
Rachi non traduit
שאור הותר מכללו. כדמפרש לקמן:
דְּבַשׁ הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת שְׂאוֹר לֹא הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר הוּצְרַךְ לוֹמַר כָּל שְׂאֹר וְהוּצְרַךְ לוֹמַר כָּל דְּבַשׁ
Traduction
There is a halakha that applies to honey but not to leaven, as the prohibition concerning honey is permitted in the case of the remainder of meal offerings, meaning that the priests may eat their portion of meal offerings with honey, whereas the prohibition concerning leaven is not permitted in the case of the remainder of meal offerings, since one may not leaven this remainder. The baraita summarizes: Due to the fact that there is a halakha that applies to leaven that is not applicable to honey, and there is a halakha that applies to honey that is not applicable to leaven, it was necessary for the verse to state: ''Any leaven,'' and it was also necessary for it to state: ''Any honey.''
Rachi non traduit
דבש הותר בשירי מנחות. אם רוצה ללוש ולטגן שירי מנחה בדבש מותר דכל מתנות כהונה נאכלות בגדולה כדאמרינן בפ' הזרוע והלחיים (חולין דף קלב:) לך נתתים למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:
שאור לא הותר בשירי המנחה. כדאמרי' לעיל אפילו חלקם לא תאפה חמץ:
שְׂאוֹר דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מַאי נִיהוּ לָאו שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּקָרְבָה נְדָבָה אָמַר רַב עַמְרָם לָא לִיקְרַב עִמָּהֶם
Traduction
The Gemara analyzes the baraita. When the baraita states concerning leaven that its general prohibition was permitted in certain circumstances in the Temple, what is this? Isn’t this referring to the halakha that the meal offering of the two loaves may be sacrificed by the community as a gift offering on the altar, as the two loaves of the communal offering themselves were not sacrificed on the altar? This would mean that two loaves may be brought as a gift offering by the community, which contradicts this claim of the previous baraita. Rav Amram said: No, the baraita is referring to the fact that the two loaves, which were leaven, are brought as an offering with the two lambs, which are brought up onto the altar as communal peace offerings. Since they are brought together, the two loaves and the two lambs are considered a single offering, and the lambs are sacrificed on the altar.
Rachi non traduit
לאו שתי הלחם דקרבה נדבה. במזבח דאי מהנך דחובה לא מצי למימר דהא לא הותר במקדש דלא קרב למזבח:
לקרב עמהן. אשני כבשי עצרת קאמר דקריבים עם שתי הלחם והיינו הותרו מכלל במקדש לקרב עמהן:
אִי הָכִי בִּכּוּרִים נָמֵי דִּתְנַן הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּין הָיוּ עוֹלוֹת וְהַסַּלִּים שֶׁבְּיָדָם נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים הָנְהוּ לְעַטֵּר בִּכּוּרִים הוּא דְּאָתוּ
Traduction
The Gemara asks: If so, in the case of first fruits also, the fruits should be considered part of the offering that was brought with them. As we learned in a mishna (Bikkurim 3:5): As for the fledglings that were placed on top of the baskets that contained the first fruits brought to the Temple, they would sacrifice these as burnt offerings, and the baskets themselves that were in the possession of those bringing the first fruits would be given to the priests. Accordingly, with regard to honey as well, its general prohibition was permitted in certain circumstances, as these first fruits containing honey are included with the sacrifice of burnt offerings. The Gemara answers: These fledglings came only to decorate the first fruits, despite the fact that they were later sacrificed as burnt offerings. Bringing the fledglings is not obligatory, and therefore cannot be considered part of the same offering as first fruits.
Rachi non traduit
בכורים נמי. שהיו מביאין עמהם עופות:
והסלים שבידן. של בכורים שביד הבעלים ניתנין לכהנים:
לעטר בכורים אתו. הנך עופות ולאו חובה נינהו והדתנן במסכת בכורים (פ''ב מ''ד) ומייתינן בלולב וערבה (סוכה דף מז:) הבכורים טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אמרינן בתלמוד ירושלמי דהאי קרבן שלמים הוא כתיב הכא ושמחת בכל הטוב וכתיב התם וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת ולאו קריבים עמהן חשיב להו שלא היו זקוקין זה [לזה] לבא יחד למקדש אלא חובה עליו להביא שלמים (קודם) לשם:
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מַהוּ
Traduction
§ The Gemara continues to discuss the prohibition against bringing leftover parts of offerings up to the altar after the sacrificial parts have been burned. Rami bar Ḥama asked Rav Ḥisda: With regard to one who offers up on the altar some of the meat of a bird sacrificed as a sin offering, which is meant to be eaten by the priests, what is the halakha? Is he liable to receive lashes for this action?
כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי אֵין מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים אוֹ דִלְמָא כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ 'קָרְבָּן' וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ 'קָרְבָּן' אֲמַר לֵיהּ כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ 'קָרְבָּן' וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ 'קָרְבָּן'
Traduction
The Gemara clarifies the possibilities: The Merciful One states with regard to any item that has already had some portion of it burned in the fire on the altar that one who sacrifices any leftover part of it violates the prohibition. And as no part of this bird sacrificed as a sin offering is burned in the fire on the altar, is he therefore exempt? Or perhaps, any item that is called an offering is included in the prohibition, and since this bird is also called an offering, one is liable. Rav Ḥisda said to Rami bar Ḥama: Any item that is called an offering is included in the prohibition, and this bird sacrificed as a sin offering is also called an offering.
Rachi non traduit
כל ששמו קרבן. אמר רחמנא דלא יקטירו משיריו דהכי כתיב בתר דההוא קרא קרבן ראשית ומקרא נדרש לפניו:
עוף שמו קרבן דכתיב (ויקרא א':י''ד) ואם מן העוף עולה קרבנו:
כְּתַנָּאֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ 'קָרְבָּן'
Traduction
The Gemara notes: Rami bar Ḥama’s dilemma is subject to a dispute between tanna’im, as is taught in a baraita: Rabbi Eliezer says: Only any item that has already had some portion of it burned in the fire on the altar is included in the prohibition: Do not burn. Rabbi Akiva says: Any item that is called an offering is included in this prohibition.
מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַב חִסְדָּא בְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ
Traduction
The Gemara asks: What is the difference between the opinions of Rabbi Akiva and Rabbi Eliezer? Rav Ḥisda said: The difference between them concerns the case discussed earlier, of one who brings some of the meat of a bird sin offering up to the altar. Rabbi Akiva maintains that he is liable, as it is called an offering, whereas Rabbi Eliezer holds that he is exempt, as no portion of it is burned on the altar.
רַב אָמַר לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּתָנֵי לֵוִי כָּל קָרְבָּנָם לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע
Traduction
Rav said: The difference between them concerns the log of oil that accompanies the guilt offering of a recovered leper, as Levi teaches: Concerning the consecrated items given to priests as gifts, the verse states: ''Every offering of theirs…shall be most holy for you and for your sons'' (Numbers 18:9). The phrase ''every offering'' serves to include the log of oil of a leper. This oil is not burned on the altar. Nevertheless, Rabbi Akiva would deem one who brings some of this log up to the altar liable, as it is called an offering, whereas Rabbi Eliezer would deem him exempt, since no part of it is burned in the fire.
Rachi non traduit
לוג שמן של מצורע. אין ממנו לאישים אבל קרבן איקרי כדאמרינן באלו מנחות לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע ובגופיה נמי כתיב (ויקרא י''ד:י''ב) והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן ואי קשיא הרי קרב ממנו [דאשם מצורע בא עמו] לאישים כשתי הלחם משום כבשים הא לא קשיא דאשם לא שייך בהדי לוג לגמרי דאדם מביא אשמו עכשיו ולוגו עד עשרה ימים כדאמרן בהקומץ זוטא (לעיל מנחות דף טו:):
Tossefoth non traduit
לוג שמן של מצורע איכא בינייהו. דאיקרי קרבן כדאמר באלו מנחות לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע ובגופיה נמי כתיב והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן ואין ממנו לאישים והקשה בקונטרס הא קרב ממנו לאישים שהרי אשם מצורע בא עמו וכה''ג אמרינן לעיל ממנו לאישים בשתי הלחם משום כבשים ואין לתרץ דשאני שתי הלחם שמניפים אותן עם הכבשים דלוג שמן של מצורע נמי מניפין אותו עם האשם מחיים כדדרשינן לקמן בפירקין מדכתיב והניף אותם ותירץ בקונטרס דהא לא קשיא דאשם לא שייך לגבי לוג לגמרי דאדם מביא אשמו עכשיו ולוגו עד עשרה ימים כדאמר בסוף הקומץ זוטא (לעיל מנחות דף טו:) ואע''ג דשתי הלחם נמי פעמים שאין כבשים עמהן למאן דאמר דכבשים אין מעכבין את הלחם היכא דאית ליה מיהא לא מייתי זה בלא זה ועוד דהיכא דהוקבעו אין יכול לשנות אבל לוג שמן לא הוקבעו אלא לר''מ דאמר התם הוקבעו בשחיטה וא''ת והא בפרק התערובות (זבחים דף עו:) קרי ליה ממנו לאישים וי''ל דהתם בעי למימר כל ששמו קרבן אלא דנקט לשון השגור בהש''ס יותר ואין לתרץ דהכא בבא בפני עצמו והתם בבא עם הזבח דאמר זה אשמו וזה לוגו דא''כ לימא לוג הבא בפני עצמו איכא בינייהו ועוד דבפרק ב''ש (זבחים דף מד.) לא קרי זבח מתיר נסכים הבאין עמו כיון דאתא עד י' ימים:
תָּנוּ רַבָּנַן שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ אֵין לִי אֶלָּא כּוּלּוֹ מִקְצָתוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כָל עֵירוּבוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָל
Traduction
§ The Gemara returns to the discussion about the prohibition against sacrificing leaven. The Sages taught in a baraita: When the Torah states with regard to leaven: Do not burn it (see Leviticus 2:11), I have derived only that one who burns all of it is liable, as will be explained. From where is it derived that one who burns only part of it is also included in the prohibition? The verse states: ''Any [kol] leaven,'' which serves to include such a case. The baraita adds: This halakha has been derived only with regard to leaven in a pure state; from where is it derived that the same applies to one who sacrifices it in its mixed state, i.e., mixed with another substance? The verse states the additional expression: ''As [ki] any leaven.''
מַאי קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ אֵין לִי אֶלָּא כְּזַיִת חֲצִי זַיִת מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל עֵירוּבוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָל
Traduction
The Gemara analyzes this baraita: What is it saying? What is the meaning of the term: All of it, and the term: Part of it? Abaye said: This is what the baraita is saying: When the verse states about leaven: Do not burn it, I have derived only that this prohibition applies to an olive-bulk of leaven. From where is it derived that this prohibition applies if it is only half an olive-bulk? The verse states: ''Any leaven.'' Furthermore, from where is it derived that one is liable not only for leaven by itself, but also for leaven in its mixed state? The verse states: ''As any leaven.''
Rachi non traduit
מאי קאמר. מאי שיעוריה דקאמר כולו ומקצתו:
חצי זית מנין. וכגון דאיתיה בעיניה:
עירובו. שעירבו עם מצה דלא מינכר:
Tossefoth non traduit
חצי מנין ת''ל כל עירובו מנין ת''ל כי כל. מכאן קשה על פי' הקונטרס דפרק אלו עוברין (פסחים דף מג:) דאמר ר''י כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר שהרי אמרה תורה משרת זעירי אמר אף שאור בבל תקטירו כמאן כר' אליעזר דדריש כל כו' ולאפוקי מדאביי דאמר יש הקטרה בפחות מכזית ופי' שם בקונטרס דזעירי הוה דריש אין לי אלא כולו מקצתו מנין כגון חצי זית מצה וחצי זית חמץ ת''ל כל וקשה דהא כל לא כאביי ולא כרבא ועוד מאי קאמר התם כמאן כר' אליעזר הא אפילו כרבנן נמי אתיא דנהי דכל לא דרשי כי כל דרשי לרבות מקצתו דהיינו היתר מצטרף לאיסור לפי' הקונטרס ונראה לפרש דזעירי דסבר היתר מצטרף לאיסור דריש כרבא דמקצתו היינו חצי קומץ שהוא זית שלם ומרבי ליה מכל ועירובו היינו חצי זית היתר וחצי זית איסור דמצטרפין ומרבי ליה מכי כל אבל כאביי לא מצי סבר דכיון דמפרש מקצתו חצי זית לא שייך ביה צירוף דאפילו במשהו מיחייב והאי דמרבי עירובין היינו כשנתערב לגמרי עם ההיתר דלא אמרינן שיתבטל איסור אגב היתר אבל לרבא לא צריך קרא להכי דכיון דאיכא כזית פשיטא דלא בטיל והא דקאמר כמאן כרבי אליעזר דדריש כל היינו משום דלרבנן אע''ג דכי כל דרשי מיהו לא הוה מוקמינן כי כל לרבות עירובו אלא לרבות מקצתו:
רָבָא אָמַר הָכִי קָאָמַר שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ אֵין לִי אֶלָּא קוֹמֶץ חֲצִי קוֹמֶץ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כָל עֵירוּבוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָל
Traduction
Rava said that there is a different interpretation of the baraita: This is what the baraita is saying: When the verse states about leaven: Do not burn it, I have derived only that this prohibition applies to the entire handful that is removed from the meal offering. From where is it derived that this prohibition applies to half of the handful? The verse states: ''Any leaven.'' Furthermore, from where is it derived that one is liable not only for leaven by itself, but also for its mixed state? The verse states: ''As any leaven.''
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי אַבָּיֵי סָבַר יֵשׁ קוֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִים
Traduction
The Gemara asks: With regard to what principle do Abaye and Rava disagree? The Gemara answers: Abaye holds: There is such an entity as a handful that is less than the volume of two olives.
Rachi non traduit
אביי סבר יש קומץ פחות משני זיתים. ולא תקטירו לקומץ שלם משמע וכיון דיש קומץ פחות משני זיתים אשמעינן כל יתירא:
Tossefoth non traduit
אביי סבר יש קומץ פחות משני זיתים. פירוש דאם לא כן מנא ליה לרבות אפילו חצי זית דהוה ליה למימר אין לי אלא כל הקומץ חצי קומץ מנין דהא איכא כזית אבל פחות מכשיעור מנא הוה ליה לרבויי וא''ת ואכתי מנא ליה לאביי לרבות חצי זית דילמא כי אתא קרא לרבויי כזית ואע''פ שאין בו כדי קומץ וי''ל דסברא הוא דריבוי דכל אתא לרבות חצי שיעור על כרחין יש הקטרה פחות מכזית כיון דסבירא ליה דיש קומץ פחות מב' זיתים לא מצי לרבויי כזית ומהכא מפקי טעמייהו ר' יהושע בן לוי ורבי יוחנן דפליגי בהקטיר קומצה לעיל בהקומץ רבה (מנחות דף כו:) ואף על גב דאמרינן בפרק השוחט והמעלה (זבחים דף קט:) ומייתי לה לעיל בפ''ק (מנחות דף יב:) הקומץ והקטורת שהקריב מאחת מהן כזית בחוץ חייב אבל פחות מכזית לא שאני שאור דרבי קרא ומיהו בההיא דהקטיר קומצה פעמים ליכא קרא וחשבינן לה הקטרה ושמא שאני התם דהקטיר הכל ולפי טעם זה מאן דאמר התם יש הקטרה אפשר דמודה הכא דאין הקטרה ותדע דהא להקטיר כחצי זית תנן בפ''ק (לעיל מנחות יב:) דלא הוי פיגול ומיהו יש לחלק משום דגבי פיגול איתקש אכילת מזבח לאכילת אדם כדדרשינן אם האכל יאכל ועוד י''ל דגבי הקטרת חוץ בעינן כזית טפי לכולי עלמא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source